שבר בקונדיל הלטרלי של המרפק, וקיבוע בפינים/בורג

שבר בקונדיל הלטרלי של עצם הזרוע - Lateral condyle fracture

הדף הזה מיועד להורים. הוא מסביר מה קרה למרפק של הילד, למה במקרה הזה צריך ניתוח, מה עשינו בו, כמה זמן הגבס והפינים נשארים, מה בודקים בכל ביקורת, ואיך התנועה חוזרת.

מה קרה

הילד שבר את החלק החיצוני של קצה עצם הזרוע, ליד המרפק. זה החלק שנקרא בשפה הרפואית הקונדיל הלטרלי (החיצוני).

זהו השבר השני בשכיחותו במרפק אצל ילדים, אחרי השבר הסופרה-קונדילרי, והוא מהווה כ-12% עד 20% מכלל שברי המרפק בילדים. הוא מופיע בעיקר בגילאי 5 עד 10.

הפציעה קורית בדרך כלל בנפילה על יד מושטת.

השבר הזה שונה משברים אחרים במרפק בכך שהוא עובר דרך פני המפרק עצמו. בגלל זה, גם תזוזה לא גדולה של השבר יכולה לפגוע ביישור התקין של המפרק. כשיש תזוזה משמעותית של השבר, או שהוא לא יציב, צריך להחזיר את העצם למקומה בניתוח ולקבע אותה, כדי שהיא תתאחה ביישור נכון.

מה שרואים אחרי הפציעה הוא כאב ונפיחות, בעיקר בצד החיצוני של המרפק, וקושי או חוסר יכולת להזיז אותו.

אבחנה

• בדיקה גופנית - בדקנו את שלמות העור, את מצב העצבים של כל היד, ואת זרימת הדם וכף היד. בדיקת העצבים לפני הטיפול חשובה במיוחד, כי היא מהווה נקודת השוואה למה שנבדוק אחריו.
• צילומי רנטגן - של המרפק, שמראים את השבר ואת מידת התזוזה שלו. אצל ילדים צעירים חלק מהעצם באזור הזה עדיין לא הפך לעצם מלאה (הוא עדיין סחוס), ולכן לפעמים קשה לראות בבירור עד כמה השבר זז, או האם הוא מגיע עד פני המפרק. במקרים כאלה לפעמים נדרשת הדמיה נוספת - צילומים בזוויות נוספות, אולטרסאונד, CT או MRI - ולעיתים גם בדיקת ניגוד למפרק בזמן הניתוח עצמו.

הטיפול - ניתוח וקיבוע בפינים/בורג

כשהשבר זז מספיק, או שהוא לא יציב, יש להחזיר את העצם למקומה בניתוח ולקבע אותה עד שתתאחה ביישור נכון. זה חשוב במיוחד כאן, כי השבר עובר דרך פני המפרק עצמו.

• מה עושים - בדרך כלל מנסים קודם להחזיר את העצם למקומה בלי לפתוח את העור, בעזרת מכשיר צילום, ולעיתים גם בדיקת ניגוד למפרק כדי לוודא שהיישור מדויק. אם אי אפשר להגיע ליישור מדויק כך, פותחים בניתוח את האזור החיצוני של המרפק, מיישרים את העצם תחת ראייה ישירה, ומקבעים אותה בשניים או שלושה פינים דקים, לעיתים גם בברגים. הפינים מקופלים ומרופדים מחוץ לעור, ועליהם מונח גבס.
• שמירה על אספקת הדם - בזמן הניתוח מקפידים במיוחד לא לפגוע ברקמות שמאחורי העצם, כי משם מגיעה אספקת הדם לחלק השבור. שמירה על אספקת הדם הזו חשובה כדי שהעצם תתאחה כמו שצריך.
• ההרדמה - הרדמה כללית.
• האשפוז - קצר, דומה לניתוחי מרפק אחרים אצל ילדים.

הסיכונים העיקריים

• אי-התאחות - קורה בכ-1% עד 5% מהמקרים. שכיחה קצת יותר כשהשבר טופל רק בגבס בלי פינים, או כשהאבחנה התעכבה. אם זה קורה, לרוב צריך ניתוח נוסף כדי לקבע את העצם וליצור התאחות.
• זיהום סביב אזור כניסת הפינים - יכול להופיע לעיתים, ולרוב נפתר בהוצאת הפין ובקורס קצר של אנטיביוטיקה.
• עקמת קלה של המרפק - בכ-20% מהילדים מתפתחת נטייה קלה של המרפק פנימה, ובכ-10% נטייה קלה החוצה. ברוב המקרים זו תופעה קוסמטית בלבד, בלי פגיעה בתפקוד.
• פגיעה מאוחרת בעצב האולנרי - לעיתים רחוקות, נטייה החוצה של המרפק שלא טופלה יכולה לגרום, שנים אחרי הפציעה, ללחץ הדרגתי על העצב האולנרי (העצב שעובר ליד המרפק בצד הפנימי) ולתחושת נמלול או חולשה באצבעות. אם זה קורה, הטיפול הוא ניתוח להעברת מסלול העצב.
• תזוזה חוזרת של השבר - לעיתים רחוקות. זו אחת הסיבות שמצלמים בביקורות.

הגבס והפינים - כמה זמן

הגבס והפינים נשארים כ-4 שבועות. בסיום השלב הזה מוציאים את הפינים ומצלמים כדי לוודא שהשבר מתאחה, אבל ממשיכים בגבס לבד לעוד כ-2 שבועות נוספים, כדי שההתאחות תהיה יציבה מספיק. בסך הכל הקיבוע נמשך כ-6 שבועות.

הוצאת הפינים נעשית במרפאה, בלי הרדמה - זו פעולה קצרה ולא כואבת. אם נבחר קיבוע בבורג במקום בפינים, לעיתים קרובות מוציאים גם אותו בהמשך, אך בניגוד לפינים, הוצאת בורג דורשת פעולה נוספת בחדר ניתוח.

בתקופת הקיבוע:

• להרים את היד - מעל גובה הלב ככל האפשר בימים הראשונים. זה מוריד נפיחות ומקל על הכאב.
• לשמור על הגבס יבש - גבס רטוב מתרכך ומאבד את היכולת לקבע.
• האצבעות צריכות להיות משוחררות ולזוז - עודדו את הילד להזיז אותן.
• לא להכניס שום דבר לתוך הגבס לצורך גירוד.

מעקבים

חשוב לשים לב: אופן המעקב משתנה לא פעם בהתאם לאופי השבר. הלוח שלמעלה הוא המקובל, אבל מה שקובע הוא התור שנקבע לכם בפועל על ידי הרופא המנתח. שימו לב למועד המדויק שנקבע לכם, והגיעו בו.

איך התנועה חוזרת

אחרי הסרת הגבס, המרפק בדרך כלל נוקשה משמעותית, וזה תקין וצפוי. מחקר אחד מצא שרק כ-44% מטווח התנועה חוזר מיד עם הסרת הגבס, אבל כ-84% חוזר תוך 12 שבועות, כ-90% תוך חצי שנה, וטווח תנועה מלא חוזר תוך כשנה - ללא קשר לסוג הטיפול שניתן.

• התנועה חוזרת בהדרגה, ולא ביום אחד - הנוקשות בשבועות הראשונים אחרי הסרת הגבס צפויה, וחולפת לבד עם הזמן.
• אין למתוח או לאלץ את המרפק - לא אתם ולא אף אחד אחר. תנו לילד להשתמש ביד בקצב שלו.
• פיזיותרפיה פורמלית לרוב אינה נדרשת - רוב הילדים מחזירים את טווח התנועה בכוחות עצמם, פשוט על ידי שימוש רגיל ביד. אם בביקורת נראה שהתנועה לא חוזרת כמצופה, נדבר על כך אז.

מתי לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות

• האצבעות חיוורות, כחלחלות או קרות
• כאב שהולך ומחמיר, או תחושה שהגבס הדוק מדי - אלו הסימנים המוקדמים ביותר ללחץ יתר בתוך הגבס
• חוסר תחושה או נמלול שאינם חולפים
• הילד מפסיק להזיז את האצבעות
• הפרשה, אודם מתפשט או חום מקומי סביב אחד הפינים
• הגבס נרטב, נשבר, או זז ממקומו

בכל אחד מהמקרים האלה יש לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות.

שאלות שנשאלות הרבה

למה צריך ניתוח, ולא מספיק גבס? השבר הזה עובר דרך פני המפרק עצמו. אם הוא זז יותר מדי או שהוא לא יציב, גבס לבד לא מבטיח שהעצם תישאר ביישור הנכון, ואי-התאחות או יישור לא תקין של המפרק עלולים לפגוע בתפקוד לטווח ארוך. הניתוח והקיבוע בפינים שומרים על היישור עד שהעצם מתאחה.

שמעתי שיכולה להתפתח עקמת קלה במרפק - זה מסוכן? זו תופעה מוכרת אחרי השבר הזה (בכ-20% נטייה קלה פנימה, ובכ-10% נטייה קלה החוצה), ולרוב היא קוסמטית בלבד, בלי פגיעה בתפקוד. במקרים נדירים נטייה החוצה שלא טופלה יכולה בעתיד ללחוץ על עצב באזור המרפק - זו אחת הסיבות שממשיכים לעקוב אחרי הילד גם אחרי שהגבס יורד.

האם הילד צריך פיזיותרפיה? לרוב לא. רוב הילדים מחזירים טווח תנועה מלא בעצמם. אם בביקורת נראה שהתנועה מפגרת אחרי הצפוי, נשקול זאת.

כמה זמן עד שהמרפק חוזר לעצמו? הפינים יוצאים אחרי כ-4 שבועות, והגבס יורד לגמרי אחרי כ-6 שבועות. התנועה חוזרת בהדרגה בשבועות ובחודשים שאחרי, וההערכה המסכמת נעשית בביקור שכ-12 שבועות מהניתוח.

המידע מבוסס על ספרי לימוד אורתופדיים מקובלים ועל הפרוטוקול הנהוג במחלקה.

המידע בדף זה כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. אם משהו במצב הילד שונה ממה שכתוב כאן, או שאתם לא בטוחים - פנו אליי או לרופא המטפל.

הפנייה בדף זו בלשון זכר, מטעמי נוחות בלבד, ומיועדת לכל המינים.